רוני, גבר בן בן 28, גבוה שחור שיער, מחליט לצאת להרפתקה.

הוא אורז תיק, מושך כסף ונכנס למונית. לאן תרצה להגיע? שואל הנהג, ורוני מבקש ממנו פשוט לנסוע..
לאן לדעתך הוא יגיע? ומה הקשר בין המכונית לבין המוח שלנו?

"התואיל להגיד לי בבקשה באיזו דרך עליי ללכת מכאן?"

יתכן ואתם מכירים את המשפטים הבאים :
"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" "זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול. "לא איכפת לי כל-כך לאן – "אמרה אליס. "אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי" (מתוך אליס בארץ הפלאות). בסיפור הכל כך מתוחכם הזה, אליס בארץ הפלאות, אליס מגיעה לפרשת דרכים ואין לה מושג לאן לפנות. היא שואלת את החתול לאן עליה להמשיך – והוא מחזיר אליה את השאלה – שזה תלוי לאן היא רוצה להגיע. אליס הקטנה לא יודעת לאן – כי בתחושה שלה היא לא מכירה כאן שום מקום פיזי, ולכן עונה שלא כל כך משנה לה לאן. החתול, בתגובה משיב – שאם לא משנה לך לאן תגיעי, לא באמת משנה באיזו דרך תלכי.

ההתלבטות של אליס מזכירה לנו שזו בעצם הבחירה שלנו, זה בידיים שלנו

אתם מבינים, אם אין לנו יעד להגיע אליו, לפחות בדברים החשובים באמת – אנחנו פשוט "מתברברים" בדרך, מתעסקים במה שלא עובד או לא משרת אותנו. מתעסקים ב"לעבור את היום" או ב"העיקר להמשיך ולהתקדם".

אבל כמה פעמים באמת ישבתם וחשבתם לאן תרצו להגיע? בעסק, במשפחה, בחיים האישיים, בהגשמה אישית? מתי לקחת דף ועט וכתבת: אני רוצה _______________ ? אתם מבינים, המוח שלנו רוצה כיוון. כשאתם יוצאים מהבית ונוסעים לסופר – הוא יודע את הדרך. כשאתם הולכים למקום לא מוכר – תפעילו תוכנת ניווט כלשהי. ומה לגבי החיים שלנו? ומה לגבי הילדים שלנו?

אז לאן רוני הגיע?

רוני, הצלחת לנחש לאן הוא הגיע? אפילו הוא לא יודע, הוא נוסע, ממש כמו אליס. לאנשהו. ומה יקרה כשיגיע? לא ברור. אולי הוא יגיע לחוף הים, יהנה קצת וייטמן בכוחות מחודשים. אולי הוא ידיע לשכונת מצוקה ויבין ששם הוא לא רוצה להיות. אולי הוא ישב ליד גני ילדים וייזכר בילדים שלו הפרטיים ואיך הוא היה רוצה שהם יגדלו… אני לגמרי מאמינה שלפעמים בחיים זה נחמד ואפילו נחוץ לצאת להרפתקה, אל הלא נודע. זה משאיר מקום להפתעות, לתושייה, ליצירתיות. ולפעמים יש תחומים יותר עקרוניים שברור שאנחנו רוצים להשיג. ברור שאתם רוצים שהילדים שלכם יהיו יותר מאושרים, נכון? איך זה יתבטא? אולי תראו אותם יותר בטוחים בעצמם, אולי יהיו להם עוד 2 חברים טובים, אולי המורה תעדכן אתכם בשינויים חיוביים שקורים עם הילד/ה שלכם.. והנה פתאום הרעיון הגדול הזה של להיות מאושרים הופך לדברים ממשיים ונקודתיים יותר, לתוצאות של ממש בחיים שלכם ושל ילדיכם.

אז איך המוח שלנו יודע כן לקחת אותנו, לקדם אותנו לאן שנרצה?

מצחיק, איך בדיוק המח שלנו כן יכול לדעת לאן אנחנו שואפים להגיע, ולקדם אותנו לשם? רק אם נעצור לרגע ונגדיר לאן אנחנו רוצים להגיע. כן, המח שלנו רוצה/צריך/זקוק למטרות מוגדרות היטב – ממש כמו מודל SMART הידוע מעולם העסקים : ספציפי, מדיד, בר-השגה, ריאלי מוגדר בזמן. אתן דוגמא – ירידה במשקל. אני יכולה להגיד שאני רוצה לרדת במשקל, ובאמת לרדת 100 גרם ואחר כך לעלות אותם. האם זה מה שהתכוונתי? כנראה שלא. אולי, אם אני אגדיר יותר נכון את המטרה שלי זה יעבוד יותר טוב: אני רוצה לרדת 5 ק"ד ולשקול 60 ק"ג, (כמובן לבחור משקל ריאלי) ואני רוצה להשיג את זה בחודשיים הקרובים– זו ירידה מתונה ולא תלושה מהמציאות.

בואו יחד איתי ונציב מטרה אחת שאתם רוצים להצליח בה אתם או הילד/ה שלכם

עכשיו עצרו רגע הכל – ופשוט חישבו על יעד שהייתם רוצים להגיע אליו, יעד שלכם או של הילד/ה שלכם. כתבו אותו על דף בשורה אחת.

מטרה חיובית וניתנת למדידה

בדקו את עצמכם – המטרה צריכה להיות משהו חיובי (במקום- אני לא רוצה להישאר המשקל שלי – אני רוצה להיות במשקל XX ק"ג ולהרגיש עם יותר ביטחון עצמי).

המטרה גם צריכה להיות מדידה – כלומר משהו שניתן למדוד אותו, שיש לו תוצאה מסויימת. לדוגמא – אני רוצה לשקול 66 ק"ג. או אני רוצה שהיועצת תזמן אותנו לשיחת פרגון על הילד/ה שלי על השינוי המדהים לטובה שחל בהתנהלות שלו.

האם המטרה שלך, המקום אליו תרצו להגיע הוא בר השגה?

בדקו: האם המטרה ברת השגה? אי אפשר לרדת 30 ק"ג בחודש. אלא אם כן עוברים ניתוח להסרת שומנים. שיחת פרגון על שינוי תהומי תתקיים לפחות בעוד כמה ימים, לא מחר, ואחרי שהשקעתם בילד/ה שלכם. מטרה שאינה ריאלית לא תתקיים כי המוח שלנו מפרש אותה כסתמית או מופרזת. בן יום להפוך למלאת בטחון עצמי או לרדת 6 ק"ג זה לא בר השגה…

מתי תרצו להגיע לשם?

כתבו גם מתי אתם רוצים שהמטרה תתממש. בעוד כמה זמן וגם תאריך יעד. זה חשוב – כי יש התכווננות.. כבר הבנתם את זה נכון? ומעבר לכך – אל תשכחו תאריך יעד הגיוני. ריאלי, בר השגה. לדוגמא: הילד שלי רוכש כלים ומצליח להקטין את הפחדים שלו בלילה ומסוגל להרדם לבד בחדר החל מעוד חודש (ולא מהלילה…). עוד דוגמא: לרדת 3 ק"ג בחודש זה יכול להיות הגיוני למבוגר, יותר מאתגר לילדים ואולי גם לא בריא. שימו לנגד עיניכם אפילו ייעוץ של בעל מקצוע לגבי היתכנות המטרה בזמן שהצבתם.

בדיקה עצמית והתאמות המטרות

עכשיו תבדקו – אתם מתבוננים על הדף, מה אתם מרגישים? האם זה שלם לכם? המטרה צריכה להיות קצת מאתגרת אבל אפשרית. להרגיש התרגשות בבטן אבל גם שאפשר לראות את זה קורה, לשמוע את הדברים, להאמין. אם צריכים להיעשות אי אלו התאמות – עשו אותן. עכשיו…

הטמעה אחרונה…

תולים את זה וזוכרים לשמור על גמישות

הוסט הזה הוא ממש הליך ראשוני שתוכלו לעשות יחד איתי, עכשיו.

כתבו לכם את זה על דף נקי, יפה, אולי צבעוני. באותיות גדולות.אז… למה לא, בעצם?

ועוד שורה מאוד חשובה ! מה הצעד הראשון שאתם הולכים לעשות?

כתבו לכם את הצעד הקטן הראשון להגשמת המטרה, תבטיחו לעצמכם ותתמלאו בבטחון, בטעון עצמי בכם שאתם הולכים לעשות את זה!

תלו את זה על המראה בחדר האמבטיה או על המקרר או ליד הכיור, במקום שתוכלו לראות ולקרוא, אולי אפילו לדמיין כמה פעמים ביום. אולי אפילו בשומר המסך בטלפון שלכם. תראו את זה קורה, אתם אתם כבר משיגים את זה. ואם זה מרגיש קצת פחות מתאים, או אולי שתרצו משהו קצת אחר – שמרו על ראש פתוח, תודעה גמישה וערכו את השינויים המתאימים. ככה זה, החיים דינמיים וגם אנחנו. לפעמים מה שחשבנו שחשוב לפני כמה ימים או חודשים כבר לא כל כך חשוב יותר, יש דברים אחרים שמקבלים משמעות עמוקה ונכונה יותר. דמיון מוצלח ומציאות מאושרת לכם!